הבלוג להורות וילדים

הקשיים שבהם נתקלים אנשים בהבאת ילדים לעולם דרשו מאז ומתמיד פתרונות יצירתיים לאין ספור בעיות, שפעם כלל לא יכלו לטפל בהן בגלל היעדר טכנולוגיה מתאימה. עם השנים והודות לפיתוחים הטכנולוגיים הרופאים יכולים לעקוף בעזרתה בעיות פוריות שונות הן אצל הגבר והן אצל האישה. היום הפריה חוץ גופית (In Vitro Fertilization – IVF), המוכרת גם בשם הפריית מבחנה שכיחה ונפוצה עד כדי כך, שכלל לא ברור איך אפשר היה להסתדר בלעדיה פעם.

מהי הפריה חוץ גופית?

שיטת הפריה זו משמשת חלופה למקום המפגש הטבעי בין הביצית לזרע ברחם, והיא נעשית בתנאי מעבדה במבחנה. במהלך הטיפול שואבים ביציות מגוף האישה ומאחדים אותן עם זרע הגבר במבחנה, ולאחר מכן מחדירים את העובר לרחם. כל ההליך דורש טיפול הורמונלי תומך בכל שלב, הן לצורך ביוץ מוגבר והן לצורך קליטת העובר ברחם. הטיפול הומצא בהתחלה כדי לטפל בבעיה מכנית בחצוצרות אצל נשים, אולם אחר כך החלו להשתמש בטיפול גם כדי לפתור בעיות נוספות כמו הפרעות הורמונליות ובעיות ביוץ, אנדומטריוזיס או בעיות באיכות הזרע אצל הגבר. הטיפולים ניתנים הן לזוגות והן לאמהות יחידניות, וממומנים על ידי קופות החולים בתנאים מסוימים, לפי גיל, מצב משפחתי ושיקולים נוספים.

מה יש לדעת על טיפולי הפריית IVF?

הטכנולוגיה אמנם פשוטה יחסית אולם הטיפולים מורכבים ודורשים מחזורי טיפול הורמונלי אינטנסיבי, כדי להבטיח את הצלחת טיפול הפריה חוץ גופית וקליטת העוברים. מכיוון שכך, קיימת הגבלה מסוימת על מחזורי הטיפול לפי גיל הנשים. ההחלטה מי יכולה לעבור טיפול זה וכמה מחזורים נתונה גם לדיון של צוות מטפל שבו חברה גם עובדת סוציאלית. הצוות מנהל מעקב שמתחשב בשיקולים שונים בקביעת המשך הטיפול לנוכח הכישלונות בטיפול ומחליט בדיונים אלה כיצד להמשיך בטיפול.

כיצד מתכוננים לטיפולים?

מלבד ההכנה והתמיכה הנפשית שמומלצת לכל אישה שעוברת טיפולים, כמו כל טיפולי הפוריות, ההכנות דורשות בדיקות מקיפות, כולל בעיות גנטיות, מחלות שונות, זיהומים ומצב הרחם והשחלות בצילום רחם וכל אמצעי אחר, מחלות ובעיות שעלולות לסכן את העובר או את האישה או לפגוע בתקינות ההריון, כדי לקבל תמונה מקיפה ככל האפשר. גם הגבר עובר בדיקות זרע עדכניות ובדיקות דם והורמונים, כדי להיות מוכן לתהליך.

הטיפול עצמו עד החזרת העוברים

בטיפול עצמו מגרים את השחלות כדי לייצר כמה שיותר ביציות שיתאימו להפריית המבחנה, ולאחר מכן נעשית שאיבה שלהן בחדר ניתוח בהרדמה מקומית. השאיבה דורשת מנוחה של כמה שעות לאחר מכן. במקביל, הגבר מוסר דגימת זרע שעוברת הכנות מתאימות לקראת המפגש במבחנה. הביציות מועברות למעבדה ושם מתחילים בהליך הפגשת הביצית עם הזרע בתוך נוזל שמשמש מצע הדגרה. השלב האחרון הוא החזרת העוברים לרחם בהליך פשוט ללא הרדמה. מחדירים צינור לרחם המזריק אליו את העוברים. לאחר מכן נמנעים מפעילות, שוכבים במנוחה לפחות יממה ונמנעים מקיום יחסי מין במשך שבועיים. למרות הפשטות יש לדעת כי גם בטיפול זה עלולים להיות סיבוכים הנובעים מגירוי יתר של השחלות ומהטיפול ההורמונלי המוגבר, ואת המידע על כך תקבלו מהצוות המטפל שגם יעקוב אחר מצבכן.